מערכת המשפט

12.06.2020 - תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה בגין טיפול לקוי ולקוני בערר שהוגש ב- 1.08.2019 על סירובה של משטרת ישראל לטפל בתלונה על ריבוי פרסומים מכפישים ובוטים נגד העיתונאית לורי שם טוב הכוללים לשון הרע, הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות, הסתה לרצח, איומים ברצח, והודעה על כוונה לרצוח. לאחר כ- 10 חודשים ב- 25.05.2020 השיבה פרקליטות המדינה לערר ובהחלטה לקונית ולקויה כתבה שהיא דוחה את הערר בעילות של "הפרסומים בהם מדובר אינם מקיימים את המבחן ההסתברותי הנדרש לצורך יסודות העבירה..", וגם כי "המשנה לפרקליט המדינה לא מצאה בנסיבות העניין כי מדובר במקרה חריג המצדיק בחקירה". בתלונה נטען כי פרקליטות המדינה לא התייחסה בהחלטתה לאף אחד מהטיעונים בערר השוללים לחלוטין עילות דחיית הערר שציינה בתשובתה. עוד צוין בתלונה כי תשובתה של פרקליטות המדינה הנה כוללנית, לקויה ולקונית ויכולה לשמש "תשובת כלבו" לכל תלונה על פרסומים במרשתת, או איומים ברצח והכפשות בכלל. בתלונה נכתבו מספר דוגמאות האיומים ברצח וההכפשות: - " כדור בראש עם האקדח שלי זה מה שהיא תקבל. קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו ...

10.06.2020 - תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על פנייתה לבית המשפט העליון כי יורה לעיתונאית לורי שם טוב להחזיר חומרי ראיות שנמסרו לה על ידי פרקליטות המדינה ונמצאו לא רלוונטיים לכתב האישום ויש בהם פגיעה חמורה בפרטיותם של אזרחים. בתלונה נטען כי בית המשפט העליון הנו בית משפט לערעורים, ואם רוצה פרקליטות המדינה להגיש בקשה עליה לפנות לערכאה הדיונית המתאימה ולא להפוך את בית המשפט העליון ל"כלבויניק". עוד נטען בתלונה כי פרקליטות המדינה פועלת בשיטת " הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ? " (מלכים א, כא 19). לאחר ששחטה כבודם ופרטיותם של אזרחים על ידי הפצת מסמכים ומדיה אישיים ביותר, שתפסה בתוך בתיהם וחפציהם, כגון תלושי שכר, תסקירי סעד, מסמכים רפואיים, הקלטות אודיו ווידאו אישיות, ועוד... ושאינם קשורים לכתב האישום. פונה פרקליטות המדינה בהיתממות בבקשה לבית המשפט העליון בניגוד לחוק ולכללים לתקן את המעוות. התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. מצורפים : התלונה על פרקליטות המדינה – הגשת בקשה לבית המשפט העליון בניגוד לחוק ולכללים - 09.06.2020. מסמך בקשת פרקליטות המדינה מ...

עורך דין יהונתן רבינוביץ' 10.06.2020 - פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם.   העותר עורך דין יהונתן רבינוביץ' המשמש כסנגור, טוען על תופעה כלל ארצית במסגרתה, לטענתו, עצורים מובלים לדיון בעניינם בבתי המשפט השונים כשהם נותרים כבולים ברגליהם בתוך אולם בית המשפט, הן בזמן המתנתם לדיון והן בזמן הדיון עצמו. על פי הנטען בעתירה, שירות בתי הסוהר הוציא הנחיה לפיה יש להותיר כל עצור במהלך דיון בבית המשפט כשהוא כבול ברגליו. זאת בניגוד להוראת סעיף 9א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על פיה עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא על פי הוראות אותו סעיף. בג"צ מסביר כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי לרבות בית משפט, אלא לפי הוראות הסעיף סעיף 9א לחוק המעצרים קובע כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות הסעיף. ללמדך, כי "ברירת המחדל" היא כי עת מובא עצור לאולם בית המשפט, אשר לא יכולה להיות מחלוקת כי הוא בבחינת "מקום ציבורי" (וראו: סעיף קטן (5) בו מ...

09.06.2020 -  שנה וחצי עמלו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל "לכבס מילים" מדוע לא לטפל בתלונה על איומים מובהקים וברורים לרצח כגון: "קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב". במקום לפענח ולאתר את הגורם המאיים בתוך מספר ימים העדיפו בפרקליטות להכין במשך שנה וחצי תשובה "מכובסת" ותירצו את גניזת התלונה בעילה של "מבחן הסתברותי הנדרש לצורך יסודות העבירה". אך כיצד ניתן "לחשב" הסתברות אם לא ידוע להן מי איים, ועד כמה הוא נחוש לביצוע הפשע. יתרה מכך, בחוק העונשין ובסדר דין פלילי ובתקנות לא מופיע "מבחן הסתברותי". אכיפה בררנית לקדם אג'נדה זרה כאשר היה מדובר בהארכת מעצר העיתונאית לורי שם טוב ב- 3 חודשים נוספים מעבר ל- 9 חודשים שהייתה במעצר, קבע שופט העליון אורי שהם בבש"פ 2525/18 מה- 17.04.2018 כי : "פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית". אולם מתברר כי הלכה זו תקפה להארכת מעצרה של העיתונאית ...