מערכת המשפט

" החסינות לשופטים הנה חסינות מוחלטת ומלאה " טוען בא כוחם של השופטים הנתבעים נעם סולברג ואברהם הימן גם אם המעשה עליו נסובה התביעה נעשה בזדון. לורי שם טוב תבעה את השופטים נעם סולברג ואברהם הימן תביעה קטנה (ת"ק 16390-03-19) בבית משפט השלום ברמלה על שהשוו אותה לזונה פתיינית, נכריה, אפיקורסית ורוצחת. התביעה הנה על לשון הרע, הטרדה מינית והסתה שהפנו סולברג והימן לשם טוב לטענתה. מדובר בפסוק מספר משלי שאותו ציטט השופט נעם סולבג (ומאוחר יותר השופט אברהם הימן) בבש"פ 1999/17 מה- 03.03.2017 ושם כתב בפיסקה 9: " כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת ." (משלי ה, 3-4). האשה הזָרָה בספר משלי היא אשת זנונים נכריה ואפיקורסית. סולברג ציין פסוק זה בהחלטתו בעניינה של שם טוב. סולברג והימן מבקשים דחיית התביעה על הסף בתואנה כי הם זכאים לחסינות מוחלטת ומלאה בהיותם שופטים. מצורפת תשובת בא כוחם של אברהם הימן ונעם סולברג ת"ק 16390-03-19 מה- 30.05.2019 תשובת בא כוחם של אברהם הימן ונעם סולברג ת...

האם לשופט המעצר מותר לומר על העצור כי הוא חשוד ב"טרור רשתי" בעוד לא מופיע סעיף החוק למלחמה בטרור בכתב האישום? תלונה הוגשה נגד השופט אברהם הימן כי ב בקשת דחייה תביעה קטנה מחמת חסינות שיפוטית שהגיש לבית משפט לתביעות קטנות , על תביעה קטנה שהגישה נגדו שם טוב, כתב מייצגו מהפרקליטות כי נגד שם טוב מתנהלים הליכים פליליים בחשד ל"טרור רשתי". בתלונה נטען כי השופט אברהם הימן הוא שופט הליך המעצר של שם טוב, ושכתב אישום נגד שם טוב כולו הנו בבסיסו על חשד להעלבת עובדי ציבור באתרי ג'נק במרשתת. מעולם לא הועלתה על ידי הפרקליטות טענה או חשד למעשה טרור במישרין או בעקיפין, ולא דובר על כך בתיק המעצרים או בתיק העיקרי. עוד נטען כי על פי כללי אתיקה לשופט בעניין משוא פנים נכתב: "שופט ... ישפוט בדעה נקיה ולא יגלה דעה קדומה או משוא פנים". ועל פי התבטאות השופט הימן כי שם טוב חשודה ב"טרור רשתי" עולה כי דעתו של השופט הימן אינה נקיה. נציבות תלונות הציבור על שופטים דחתה התלונה בתואנה כי מדובר ב"תלונה יש מאין... תלונת סרק שאין בה ולא כלום" מצורף בירור התלונה נג...

ערעור של האמא לשמור על קשר עם בנה שנשלח לאימוץ נדחה על ידי בית המשפט העליון בתואנה כי הקשר אינו לטובת הילד. על פי הערכים היהודיים לא קיים דבר הנקרא אימוץ סגור דהיינו נתק מוחלט מהמשפחה (המולידה). הדוגמה הקלסית לכך מהתורה היא אימוצו של משה רבנו על ידי "בת פרעה" (שמה של בת פרעה לא הוזכר בתנ"ך). משה אומץ עקב היותו בסכנת חיים מיידית. כל היילודים מבני ישראל הושלכו ליאור.. משה שמר על קשר עם הוריו, אחיו ומשפחתו וידע היטב מהו מוצאו. במערכת המשפט הישראלית האימוץ המקובל הוא על פי שיטת "אדיפוס", דהיינו נתק מוחלט בין המאומץ למשפחה.וכפי שידוע נתק זה גורם לבעיות קשות בהמשך. לדוגמא אם כעבור מספר שנים האימוץ כושל, הילד כבר לא בקשר עם אימו יולדתו והוא תלוש ללא משפחה. מצורפת החלטת שופט העליון הנדל על קביעת אימוץ סגור. בע"מ 1410-19 מה- 14.03.2019 . החלטת שופט העליון הנדל על קביעת אימוץ סגור. בע"מ 1410-19 מה- 14.03.2019

" לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו ".. ערר שהגישה העיתונאית לורי שם טוב, הנאשמת מספר 1 ב"פרשת הבלוגרים" על החלטת השופט הימן שלא לדון בבקשתה לחומרי חקירה מאחר והיא רשומה כמיוצגת על ידי הסנגוריה הציבורית. בתגובה לערר כתב שופט העליון מני מזוז בהחלטתו: "ערר זה - אין בו ממש"... "לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו". שם טוב הינה אזרחית מדינה ישראל וכל עוד אין חוק האוסר עליה או מגביל אותה להגיש ערר הרי היא זכאית לעשות כן. יתרה מכך, נוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה מקבלים שכר זעום בהתייחס להיקף העצום של ההליך השיפוטי ב"פרשת הבלוגרים", ונוכח העובדה כי הסנגורים מהסנגוריה הציבורית כפופים למדיניות ה"צוות הפנימי" בסנגוריה, ומקבלים שכרם מהסנגוריה ומרגישים מחוייבים לציית לסנגוריה שאם לא כך לא יועסקו בעתיד, מן הראוי והכרחי כי שם טוב תגיש בקשות בעצמה. מזוז שהיה בעברו פרקליט במשך 13 שנה מכיר היטב מצוקתו של נאשם חסר אמצעים המיוצג על ידי הסנגוריה הציבורית בכתב אישום רחב היקף מעל 200 עמודים, לפיכך אין זה ראוי לשלול משם ...

קיפאון בתיק המעצרים מ"ת 14280-04-17 לורי שם טוב בפני השופט אברהם הימן. השופט אברהם הימן קבע כי בקשתה של לורי שם טוב לדון בפסילתו תותנה באישור בא כוחה מהסנגוריה הציבורית. בקשת הפסילה הנה על עינוי דין שגרם לה לטענתה השופט הימן בעיכוב שחרורה ממעצרה הממושך, וכן דברי הביקורת הנוקבים נגד הימן שקבע השופט גרוסקופף בהחלטתו בש"פ 2847-18 מה- 02.05.2019. בא כוחה של שם טוב השיב כי בקשת הפסילה הוגשה ללא ידיעתו. בשל כך דחה השופט הימן הבקשה לדון בפסילתו. שם טוב ערערה לעליון מדוע לא ידון השופט הימן בבקשת פסילתו, ונדחתה על ידי השופט מזוז בהחלטה (בש"פ 3587-19) לקונית: " לא ראיתי לשנות מהחלטתי מיום 26.5.2019 בעניינה של העוררת (בש"פ 3526/19) ". מזוז הפנה להחלטה אחרת שבה כתב ביטויים כגון: " ערר זה - אין בו ממש "..." לא ברור גם מכוח מה מוגש ערר על החלטה מעין זו ".. מצורפים : החלטת השופט מני מזוז בש"פ 3587-19 מה- 28.05.2019 החלטת השופט אברהם הימן שלא לדון בבקשת הפסילה שהגישה נגדו לורי שם טוב מאחר ותשובת בא כוחה מהסנגוריה אינה מספקת מבחינתו - מ"ת 14...

כידוע החלטות שיפוטיות חורצות לעתים גורלו של אדם והם בענייני נפשות פעמים רבות. בנוסף אדם בדרך כלל יוצא לחופשה להתרחק מעול היום יום ו"לנקות את הראש". האם מותר לשופט להחליט ולשפוט בהיותו בחופשה במדינה זרה? אליבא דנציבות תלונות הציבור על שופטים אין כל מניעה לשופט לשפוט בהיותו בחופשה בחו"ל. מצורפת בירור תלונה שהוגשה על השופט אברהם הימן בעניין שפיטה וקבלת החלטות שיפוטיות בהיותו בחופשה בחו"ל -  תלונה מספר 373-19 מה- 28.05.2019. בירור תלונה שהוגשה על השופט אברהם הימן בעניין שפיטה וקבלת החלטות שיפוטיות בהיותו בחופשה בחו"ל -  תלונה מספר 373-19 מה- 28.05.2019

הנציב נמנע לברר תלונה שהוגשה נגד השופט אברהם הימן בגין עינוי דין ללורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשיים על עבירות "שיימינג" במרשתת ללא משפט. התלונה התבססה על ביקורת נוקבת שנמתחה על השופט הימן על ידי שופט העליון גרוסקופף בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019. גרוסקופף כתב בהחלטתו בין השאר: " היה על בית המשפט המחוזי לקיים דיון בהקדם האפשרי בבקשה לשחרור לחלופת מעצר, מתוך שאיפה למצוא פתרון פרקטי שימנע את התמשכות המעצר, תוך שמירה על האינטרס הציבורי. דחיית הדיון בשחרור לחלופת מעצר בחודשיים תמימים, כך שהוא יתקיים למעלה משלושה חודשים לאחר המועד בו ניתנה הנחיית בית המשפט העליון, היא בלתי סבירה בעליל ". בתלונה נטען כי השופט הימן פעל נגד לורי שם טוב העצורה כשנתיים וחודשים בעינוי דין תוך פגיעה בכבודה חירותה. הנציב נמנע לברר התלונה בתואנה כי התלונה נסובה על החלטה שיפוטית של שופט גם אם נטען על ידי ערכאת הערעור כי היא "מעוררת קושי ניכר". מצורף בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן - נציב תלונות הציבור על שופטים - תיק 332-19 מה- 19.05.2019. בירור תלונה נגד השופט אברהם הימן - נציב תלו...

21.05.2019 - הפרקטיקה של מערכת המשפט לפגיעה חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, צנעתו, קניינו, ופרנסתו. פרשת מעצר העיתונאית לורי שם טוב למשך שנתיים וחודשיים במעצר ללא משפט, בחשד לעבירות "שיימינג" במרשתת.

אוגוסט 2016 - החלטות שופט בית משפט לענייני משפחה מציגות באופן פשוט וברור את הסמכויות המוקנות לעובדות סוציאליות בבתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער. פקידות הסעד אינן משפטניות ואינן מבינות מאומה בענייני ראיות אלא בעיקר עורכות תיק של חוות דעת על המשפחה ותצפיות על פי שיקוליהן ותחושותיהן. ומה מדיניות בתי המשפט? - אם המשפחה לא תשתף פעולה עם פקידת הסעד יוצאו הילדים ממשמורת ההורים. - בית המשפט לא יאפשר למשפחה לחקור את פקידת הסעד או להביא חוות דעת נוספות של בעלי מקצוע. מדיניות זו של בתי המשפט לענייני משפחה ובתי משפט לנוער נעשת בדלתיים סגורות ללא ביקורת הציבור, ומאפשרת הוצאת ילדים/ קשישים מהבית למוסדות המדינה שגם שם הם ללא פיקוח.

מאי 2019 - לורי שם טוב הגישה בקשת פסילת השופט אברהם הימן עקב ביקורת נוקבת שהוטחה נגדו בבית המשפט העליון על שדחה טיפול בקשתה בחודשיים לשחרורה מהמעצר, וזה עקב חופשת שבתון בחו"ל. בהחלטתו לבקשת הפסילה כתב השופט הימן כי הוא הוא ידון בבקשת הפסילה רק אם יתייחס לבקשה עו"ד גיל פרידמן, בא כוחה של שם טוב מהסנגוריה הציבורית. בכך למעשה מכפיף השופט הימן את לורי שם טוב למרותו של סנגורה מהסנגוריה הציבורית. מדוע התנה השופט הימן אישור ב.כ מהסנגוריה? סנגור מהסנגוריה הציבורית מקבל שכרו מהסנגוריה וכפוף למדיניות הצוות הפנימי של הסנגוריה. אם לשם טוב היה סנגור פרטי מן הסתם התניית אישור הסנגור הייתה עקרה הואיל ושם טוב יכולה לפטר סנגור פרטי בכל עת, או לחדול לשלם לו שכרו אם אינו פועל על פי המתווה שהיא קובעת. לא כן כאשר מדובר בסנגור מהסנגוריה הציבורית המקבל שכרו מהסנגוריה וכפוף למדיניותה. אם יפעל הסנגור הציבורי שלא על פי הנחיות הצוות הפנימי בסנגוריה הציבורית, הוא לא יקבל מהסנגוריה לקוחות ובכך יאבד מקור פרנסה. : בקשת פסילת השופט הימן, תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019. החלטת השופט הימן שבה ה...

העיתונאית לורי שם טוב בראיון עם אמנון לוי לאחר מעצרה שנמשך שנתיים וחודשיים מאחורי סורג ובריח ומשפטה טרם החל. עילת המעצר הממושך של שם טוב הנו פרסומים מכפישים באינטרנט נגד שופטים ועובדות סוציאליות. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2019 ושוחררה ממעצר ב- 03.05.2019. שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל. כיום שם טוב במעצר בית בהגבלות קשות שאינן מאפשרות לה לחזור לשוק העבודה ולהתפרנס בכבוד. משפטה של שם טוב אמור להתחיל בספטמבר 2019.

15.05.2019 - שנתיים ושלשה חודשים מיום המעצר, טרם החל המשפט, ופרקליטות המדינה אינה מאפשרת ללורי שם טוב להתפרנס בכבוד. הפרקטיקה של פרקליטות המדינה לפגיעה חמורה במשך שנים בפרנסתם וכבודם וחירותם ופרטיותם של נאשמים בטרם החל משפטם. העיתונאית לורי שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בחשד לעבירות "שיימינג" באתרי ג'נק אנונימיים במרשתת. לאחר שנתיים וחודשיים הוחלט ב- 02.05.2019 לשחרר את שם טוב למעצר בית, מאחר והמשפט טרם החל ויימשך כפי הנראה עוד שנים. בהיותה במעצר בית מתקשה שם טוב לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד. פרקליטות המדינה ומערכת המשפט אינם מאפשרים לשם טוב לחזור לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד גם כשחלפו שנתיים ושלשה חודשים מיום מעצרה והמשפט טרם החל ולא נקבע את היא אשמה. בבקשה שהגישה שם טוב להקלה בתנאי מעצר הבית כדי שתוכל לשוב לשגרת חייה ולהתפרנס בכבוד לאחר שנתיים וחודשיים במעצר, השיבה פרקליטת מחוז תל אביב בתמיהה: "לא יבשה הדיו מהחלטת בית המשפט... וכבר מגישה המבקשת בקשה לשינוי בתנאים..." מצורפת בקשת לורי שם טוב ותגובת פרקליטות המדינה להקלה בתנאי מעצר הבית , תיק מ"ת 14280-04...

כאן חדשות | מדוע שופט בית המשפט לענייני משפחה, יהורם שקד, התעקש למנות את אותו כונס נכסים לאותה משפחה בשני מקרים שונים? המשפה הגיעה להסדר ביניהם, אך שקד עדיין התעקש שכונס הנכסים ר', שגם מקורב לו, יעשה את עבודתו. פרק 2 בתחקיר השופט והג'ובים של יפעת גליק. מתוך חדשות הערב 20.05.19

כאן חדשות | מה קורה בבית משפט בדלתיים סגורות? שופט בית המשפט לענייני משפחה, יהורם שקד, מינה את מקורביו לכונסי נכסים ולמנהלי עיזבונות בתיקים משפטיים, מבלי לתת גילוי נאות לצדדים. באחד המקרים פיטר שקד מנהל עיזבון ומינה במקומו את אחיו של חברו. פרק 1 בתחקיר השופט והג'ובים של יפעת גליק. מתוך חדשות הערב - 19.05.19

מאי 2019 - בני שגיא הוא שופט המשפט העיקרי בתיק ת"פ 14615-04-17 . מדובר בתיק בהיקף רחב ביותר הכולל כתב אישום של כ- 120 סעיפים על עבירות שיימינג, רובו ככולו גיבובי מילים מעליבות לכאורה שפורסמו באתרי ג'נק אנונימיים במרשתת. כתב האישום משתרע על כ- 200 עמודים. היקף חומרי החקירה שהוגשו להגנה בערבוביה כולל כ- 50,000 דפים בתוך מאות קלסרים , 500 תקליטורים של וידאו, אודיו, וקבצי טקסט, ודיסק של כ- 4 טרה . ספק אם ניתן לבנות קו הגנה למשפט בהיקף זה אולם ברור כי הסנגוריה הציבורית אינה יכולה להתמודד עם תיק בהיקף כזה בשל השכר הנמוך שמקבלים הסנגורים מהסנגוריה, ובשל כפיפותם למדיניות הצוות הפנימי המצר את טווח פעולתם נוכח העובדה שחלק מהמתלוננים הם שופטים, שוטרים ועובדות סוציאליות. פרקליטות המדינה הגישה את חומר הראיות בעיכוב של כחצי שנה בעוד הנאשמים מאחורי סורג ובריח וחזקת החפות עומדת להם. עיכובים של שנים בתחילת המשפט בתכנון המקורי הדיונים במשפט העיקרי היו אמורים להתחיל ביולי 2017 בקצב בזק של כשני דיונים בשבוע מ- 9 בבוקר עד שעה שבע בערב עם 10-12 עדים בכל פעם. הפרקליטות סרבה למסור שמות העדים טרם הדי...

ביטוי שגור בפיהם של מערכת המשפט לנער אחריותם ממעצר ממושך של שנתיים ללא משפט על עבירות "מקלדת". המדובר במעצרה הממושך של לורי שם טוב. לא פעם טענו פרקליטים והסנגוריה הציבורית וגם שופטים כי "מפתחות בית הכלא בידה של לורי שם טוב". והכוונה שלורי נמצאת בכלא מרצונה. זוהי פרקטיקה של משחקי מילים, סמנטיקה של משפטנים במערכת המשפט להציג במעוות את המעצר הממושך מעל שנתיים המתאים למערכת משפטית פרימיטיבית, כאילו העצירה היא האשמה במעצרה הממושך. גם היום כש"שוחררה" לורי שם טוב לאחר שנתיים וחודשיים ממעצר בית הסוהר היא נמצאת כלואה בביתה בתנאים מגבילים שאינם מאפשרים לה לעבוד ולהתפרנס על פי הוראת בית המשפט בעוד חזקת החפות עומדת לה ומשפט שיארך לפחות עוד שנה. מצורפת החלטת השופט מינץ מיום 04.03.2019 בש"פ 1394-19 שבה הוא מצטט דברי הפרקליטה במהלך הדיון כי "מפתחות בית האסורים בידיה של העצורה" מזה שנתיים. מדובר בדיון שבו פרקליטות המדינה ביקשה להאריך את מעצרה של לורי שם טוב העצורה שנתיים בעוד 5 חודשים למרות שעילת המעצר הוא חשד לעבירות "מקלדת" ושהמשפט טרם החל....

מאי 2019 - שופט בית המשפט המחוזי תל אביב, אברהם הימן, החליט לאסור על לורי לקבל שירותים מהביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי משלם קיצבה לאנשים שנמצאים במעצר בית, אך כדי שיוכלו לקבל את הקצבה, על העצור להגיש בקשה. שירותי ביטוח לאומי ניתנים כיום באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי ובאמצעות דואר אלקטרוני, וזאת במסגרת ממשל זמין. יוער כי תעודת הזהות החכמה שמחזיקה לורי ושאר אזרחים במדינה, היא המפתח לקבלת שירותים באופן מקוון. השופט הימן החליט לאסור על לורי לקבל שירותים מהמוסד לביטוח לאומי, וכתוצאה מכך לשלול את הקצבה המגיעה ללורי מן המדינה בהיותה עצורה בביתה. בנוסף, שלל השופט הימן את הגישה שלו לורי לערכאות משפטיות, ואסר עליה להגיש בקשות ו/או לקבל החלטות בתיקים משפטיים בהן היא צד להליך. בכך החליט השופט הימן לשבש את המשפטים האזרחיים של לורי על ידי מניעת גישה לאתר נט המשפט.

מאי 2019 - " היא לא מוכנה לקבל את מרותו של בא כוחה " ציינה הפרקליטה לשופט בדיון בבית המשפט העליון בעניין מעצרה של העיתונאית לורי שם טוב העצורה מזה שנתיים וחודשיים על עבירות "מקלדת". השופט גרוסקופף השיב: " היא לא אמורה לקבל את מרותו ". המשמעות של המילים שיצאו מפיה של הפרקליטה היא: " היא לא מוכנה לקבל את הסמכות העליונה או הסמכות המוחלטת של הנציג שלה או השליח שלה ". מילים אלו שיצאו מפיה של הפרקליטה מתארות בפשטות ובדיוק את היחסי לקוח וסנגור מהסנגוריה הציבורית. הסנגור הציבורי הוא למעשה האדון והנאשם או הלקוח אמור לציית לו. זוהי תפיסה רווחת בסנגוריה הציבורית ובפרקליטות. מסתבר שהסנגור מהסנגוריה הוא "אדון" שעלול להיות לעתים לא כל כך נחמד ל"לקוח" שלו, בשכר טרחה נמוך מאוד שהוא מקבל מהסנגוריה, ומרחב פעולה מצומצם מאוד שהצוות הפנימי בסנגוריה מכתיב לו. אם הנאשם אינו מציית לסנגורו מהסנגוריה, אזי השופט יכול להטיל סנקציה של מעצר ממושך על ידי דחיית בקשות שחרור הנאשם ממעצרו בתואנה שהוא מיוצג, ורק סנגור רשאי להגיש. וכך למעשה כובלים בית המשפט ביחד ...

מאי 2019 - פרקטיקת דורסנית לא הוגנת של מערכת המשפט בפרשת מעצרה הממושך של העיתונאית לורי שם טוב. שם טוב אינה היחידה שנפגעה מהפרקטיקה הדורסנית רבת השנים (מעל עשור ) מהפעילה נגדה מערכת המשפט, החל מלקיחת ילדיה ממנה לאורך שנים ונתק מוחלט מהם, ועד הגשת כתב אישום מגובב בן 120 סעיפי אישום שלא ניתן להתמודד מולו. מעצרה של לורי שם טוב פותח צוהר על הפרקטיקה של מערכת המשפט נגד אזרחים מוחלשים.

13.05.2019 - לורי שם טוב הגישה בקשת פסילת שופט המעצרים אברהם הימן על עינוי דין ופגיעה חמורה בכבודה וחירותה. מדובר בהחלטה שקיבל השופט אברהם הימן ב- 16.04.2019 לדחות הטיפול בענייני מעצרה בחודשיים ולא לדון בטיעונים שהגישה לשחרורה. שופט העליון עופר גרוסקופף ביקר החלטת השופט אברהם הימן בהחלטתו בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019. מצורפים : בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019. החלטת השופט אברהם הימן מה- 18.04.2019 לדון בשחרורה ממעצר של שם טוב רק כעבור חודש וחצי עקב יציאתו לחופשה. בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019. בקשת פסילת השופט אברהם הימן , תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 13.05.2019. החלטת השופט אברהם הימן מה- 18.04.2019 לדון בשחרורה ממעצר של שם טוב רק כעבור חודש וחצי עקב יציאתו לחופשה.

הכתבה "קרב לא הוגן" , פרופ. דניאל פרידמן , ידיעות אחרונות , 13.05.2019 לורי שם־טוב היא בלוגרית, ששני בניה נלקחו ממנה על ידי רשויות הרווחה. מאז היא מנהלת מאבק נגד רשויות הרווחה וגופים נוספים. היא נעצרה בפברואר 2017, וכחודשיים לאחר מעצרה הוגש נגדה, ונגד שני אנשים נוספים, כתב אישום הכולל לא פחות מ־120 אישומים ומשתרע פני 211 עמודים. עיקר האישומים נסב על טענות ששם־טוב פירסמה ברשת האינטרנט, בעצמה ויחד עם הנאשמים הנוספים, תכנים בוטים ומבזים ביחס לשורה ארוכה של מתלוננים, מרביתם מקרב רשויות הרווחה ומערכת אכיפת החוק והמשפט. העבירות המרכזיות המיוחסות לה הן פגיעה בפרטיות, הטרדות מיניות, העלבת עובדי ציבור, זילות בית משפט, הפרת איסורי פרסום, סחיטה באיומים ומרמה. ריבוי האישומים שבכתב האישום ואורכו הופכים את ניהול ההגנה ואת מימונה לכמעט בלתי אפשריים. כל זה, בצד השאלה כמה שנים יארך המשפט ואיזה עומס יטיל על המערכת. שם־טוב עצמה מיוצגת אמנם על ידי הסניגוריה הציבורית, אך היא ונאשם נוסף בתיק אינם שבעי רצון מהייצוג שניתן להם, וטוענים כי אין הוא הולם את ההיקף והמורכבות של ההליך המתנהל נגדם. כתוצאה...

החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים, צפיפות, שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים וליקויים נוספים בדו"ח הסנגוריה הציבורית . , ערוץ 7 , 12.05.2019 לצפייה / הורדה דו"ח הסנגוריה הציבורית על תנאי מאסר ומעצר 2017-2018 - הקלק כאן משרד המשפטים מציג הבוקר (ראשון) את דו"ח הסניגוריה הציבורית על תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל לשנים 2018-2017 מהדו"ח עולה תמונה עגמה בחלק מבתי הסוהר: החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים; צפיפות בלתי נסבלת; שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים; תנאים קשים ברכבי ההובלה; תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים; תנאי אוורור בלתי נאותים ותחושת מחנק; מחסור בציוד בסיסי לאסירים; ליקויים בקשר לאיכות המזון וכמותו; ליקויים במתן טיפול רפואי הולם ועוד. הדו"ח בדבר תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל מהווה סיכום דו-שנתי של הליקויים המרכזיים שנמצאו בביקורים הרשמיים שערכו אנשי הסניגוריה הציבורית במהלך השנים 2018-2017 ב-29 מתקני כליאה המצויים באחריות שירות בתי הסוהר וב-13 מתקני מעצר המצויים בבתי המשפט. הדו"ח, שנשלח לנשיאת...

בתלונה שהוגשה ב- 11.04.2019 נגד השופט אברהם הימן טענה לורי שם טוב כי השופט הימן אינו מאפשר לה לטעון לשחרורה ממעצרה הממושך מזה מעל שנתיים, בעוד הסנגוריה המייצגת אותה לא הגישה בקשה לשחרורה כ- 8 חודשים. שם טוב טענה כי השופט הימן לא נימק בהחלטתו מדוע אינו מאפשר לה לטעון בנסיבות אלו. עוד טענה שם טוב כי זכות הגשת בקשה לבית משפט הנה זכות יסוד ובעיקר לעצירה מזה כשנתיים המיוצגת על ידי סנגור מהסנגוריה בעל יכולות מצומצמות ביותר בשל השכר הנמוך שהסנגוריה משלמת לסנגורים, ובשל כפיפותו למדיניות "הצוות הפנימי" בסנגוריה. נציב תלונות הציבור על שופטים דחה התלונה בתואנה שזוהי החלטה שיפוטית שהוא מנוע להתערב. מצורפים: - החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 מה- 09.04.2019. - בירור התלונה על ידי נציב תלונות הציבור על שופטים. תלונה מספר 271-19 . בירור מה- 05.05.2019. החלטת השופט אברהם הימן (מרבות) שבה הוא דוחה בקשתה לשחרור ממעצר ממושך בתואנה שרק בא כוחה מהסנגוריה רשאי להגיש בקשות. מ"ת 14280-04-17 ...

העתונאית לורי שם טוב שוחררה ממעצרה הממושך על חשד לעבירות "שיימינג" במרשתת. תחילת המעצר : 28.02.2017 יום שחרור ממעצר: 02.05.2019. שם טוב הייתה עצורה 794 ימים ומשפטה טרם החל.

המעצר המתמשך (כבר שנתיים) של הבלוגרית לורי שם־טוב: רמיסת חזקת החפות ועקרונות היסוד של ההליך הפלילי , פרופ. בועז סנג'רו , גלובס , 23.01.2019  להורדת המאמר בפורמט pdf הקלק כאן

שופט בית המשפט העליון - פרופ. עופר גרוסקופף 04.05.2019 - בחצות וחצי בלילה שבין השני לשלישי במאי 2019 בתוך תא קטן בבית סוהר נווה תרצה שבו כלואות 4 אסירות נשמע רעש המתכת בפתיחת מנעול הדלת , ונדלק האור. בפתח עמדו קצין וסוהר . 4 האסירות נעמדו מיד ליד מיטותיהן. הקצין ניגש לאחת האסירות ושאל: "את יודעת למה אנחנו פה?". "לעשות חיפוש בחדר" השיבה העצירה. "לא " השיב הקצין. "באנו לשחרר אותך מהמעצר". לצפייה בהחלטת שופט העליון עופר גרוסקופף , בש"פ 2847-19 מה- 02.05.2019 הקלק כאן בכך הסתיים מעצרה של לורי שם טוב הנמשך מזה כשנתיים וחודשיים. שם טוב נעצרה ב- 27.02.2017 בפרשה המכונה "פרשת הבלוגרים" ועניינה הכפשות במרשתת נגד שופטים ועובדות סוציאליות. בתי המשפט פעם אחר פעם האריכו את מעצרה של שם טוב כאילו מדובר בפשע חמור ביותר של פגיעה פיזית, ואולם העבירה החמורה ביותר בפרשה זו היא פגיעה בפרטיות. על פי חוק המעצרים אין לעצור אדם על פגיעה בפרטיות אפילו לא ליום אחד. אולם המטריד ביותר הוא ששם טוב עצורה מזה כשנתיים וחצי ומשפטה בקושי החל. ביולי 2018 החליטה השופט...