מערכת המשפט

28.11.2018 - חופש הדת מעוגן בזכויות יסוד אוניברסליות כולל במדינת ישראל ותקף גם לאסירים ועצירים בבתי הכלא. בתאריך 06.11.2018 הוחרמו מלורי שם טוב העצורה בבית סוהר נווה תרצה סידור תפילה וספר תהילים ולא הוסבר לה מדוע. שם טוב הגישה עתירת אסיר - מצורפים צילומי העתירה. עיקרי העתירה: בעתירה נכתב כי לורי שם טוב הנה יהודיה עצירה בבית סוהר נווה תרצה מתפללת וקוראת תהילים מידי יום. נעצרה ב 27.02.2017 בגין עבירות פרסום, חופש ביטוי וחופש ביקורת על עובדי ציבור ושופטים. חופש הדת נמנה בין זכויות האדם האוניברסליות המוכרות בהגות הליברלית וההומניסטית ובידי האו"ם וכולל בין השאר זכות כל אדם להאמין בדתו, ולנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת. חופש הדת של שם טוב אינו מתנגש עם נהלי שב"ס. לחופש הדת בישראל ניתן למצוא ביסוס בשלושה מקורות תת-חוקתיים: א. הכרזת העצמאות - בהכרזת העצמאות נאמר ש" מדינת ישראל... תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות ". למגילת העצמאות אמנם אין מעמד חוקתי, אך שופטים מסתמכים עליה בפירוש החקיקה הקיימת. (השופט ברק בבג"ץ 953/87 ...

בתאריך 26.11.2018 התקיים דיון בעניין בקשת נאשמת 1 לורי שם טוב לפסילת השופט אברהם הימן. לצפייה בפרוטוקול והחלטה מ"ת 14280-04-17 מה- 26.11.2018 הקלק כאן שם טוב טענה כי השופט הימן התבטא באופן חריג כנגדה והשווה אותה לזונה ואפיקורסית והתעלם בפגיעות חוקתיות בה ובילדיה על ידי הפרקליטות בדרך של פגיעה חמורה בפרטיות וצווים שיפוטיים פסולים טכנית ומהותית. השופט הימן דחה בקשת הפסילה. בתואנות שונות ולא משכנעות. לדוגמא הימן טען כי עניין הפגיעה בפרטיות שם טוב וילדיה ואי חוקיות הצווים השיפוטיים מקומם להתברר במשפט העיקרי. השופט הימן שגה בטענת אי חוקיות הצווים. בבקשת הפסילה נטען כי: "השופט אברהם הימן לא נתן דעתו על כך שהפצת מסמכים אישיים של המבקשת ומשפחתה, וצווים שיפוטיים פסולים בחומר הראיות פוגע בזכותה וזכות ילדיה כאדם לכבוד, חירות, פרטיות, צנעה וקניין, זכויות שנקבעו כזכויות יסוד בסעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". כלומר מדובר בפגיעות חוקתיות חמורות בשם טוב וילדיה שכל שופט בחברה דמוקרטית חייב לתת דעתו ברגע שהוא נחשף להם או דן בהם ולא רק השופט במשפט העיקרי. מצורפים צילומי פרוטוקול ...

23.11.2018 - אין חולק כי צו שיפוטי לקוי מהווה פגיעה חוקתית חמורה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו, צנעתו, וקניינו. מתברר כי בתי המשפט אימצו פרקטיקה של הוצאת צווים שיפוטיים לקויים. תלונה על צו חיפוש במחשב לקוי הוגשה נגד שופט השלום עלאא מסארווה. בצו שהוציא מסארווה לא רשום מספר תיק בית משפט ולא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני השופט והוזהר כדין. הצו חסר הנמקה מדוע החיפוש בדברי מחשב יבוצע ללא עדים. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי "חיפוש בחומר מחשב ובמחשב". בצו לא רשום שמו הפרטי של המחזיק, ומספר תעודת הזהות שלו. כתובת החשוד אינה רשומה במלואה, יש שם רחוב ומספר וחסר רישום העיר. בצו חסר רישום מהות החשד והעילה ובסעיף רשומים מילים סתמיות: "עיינתי בחומרי חקירה שונים... קיים חשד הקושר החשוד למיוחס לו... צורכי חקירה מצדיקים החיפוש". (מצורף צילום הצו שהוציא השופט עלאא מסארווה). בבירור כתב הנציב כי נעשה "בדק בית" בבית משפט השלום תל אביב ופעולות רבות נעשו בבית המשפט הן במישור המזכירותי והן במישור הדרכות והנחיות לכלל השופטים, וותיקים כחדשים. להקפיד הקפדה מלאה על מתן צווים מ...

דיון נדיר התקיים בבית משפט מחוזי תל אביב ב- 21.11.2018 בפני השופט בני שגיא על שכר טירחה לעורכי דין לנאשמת 1 בפרשת הבלוגרים לורי שם טוב. הסנגוריה הציבורית הודיעה לאחר כ- 20 חודשים מיום מעצר שם טוב כי אינה רוצה לייצג אותה הואיל ולטענתה שם טוב מכפישה את הסנגוריה בבקשות שהיא מגישה לבית המשפט. בדיון שהתקיים ב- 21.011.2018 בבית המשפט המחוזי תל אביב בפני השופט בני שגיא הציגו מועמדות עו"ד גיא זהבי ועו"ד אמיר ברכה לייצג את שם טוב כצוות. לטענתם מדובר בתיק רחב היקף שיידרשו כ- 5 חודשים של לימוד מעמיק של חומר הראיות וניסיון גישור מול הפרקליטות, עד שיוכלו להופיע בפני השופט בני שגיא לתחילת דיוני הוכחות. להערכתם מדובר בתיק בשווי כ- 2 מיליון שקל או יותר. זהו סכום גבוה בהרבה ממה שמשלמת הסנגוריה הציבורית בתיק הנוכחי. נקבע מועד לדיון הבא ב- 27.11.2018 בשעה 9:30. להורדת / צפיה בפרוטוקול הדיון ת"פ 14615-04-2-17 , 21.11.2018 , בפני השופט בני שגיא הקלק כאן מצורפים צילומי הפרוטוקול

19.11.2018 - שם טוב טוענת כי השופט הימן אינו מסוגל לשפוט אותה. והראיה התבטאויות לא ראויות של השופט הימן כנגדה, חסרות כל בסיס עובדתי וראייתי שנאמרו מול קהל בית המשפט, בפרוטוקולים ובהחלטות . שם טוב טוענת כי מדובר בהתבטאויות שמקומן אינו בבית משפט בחברה דמוקרטית. יש לזכור כי חזקת החפות עומדת לשם טוב, ויתרה מכך התבטאויות השופט הימן רחוקות לחלוטין מכתב האישום. ב- 26.10.2017 הקריא השופט הימן קטעים מהחלטתו למעצר שם טוב עד לתום ההליכים (מ"ת 14280-04-17, עמ' 306 שורה 25) וצטט משל מספר משלי בהקשר שם טוב: " כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת " (משלי ה, ג) . שם טוב טוענת כי השופט הימן ברמיזה או במשל הציג אותה כ" זָרָה " במובן ספר משלי: נכריה, אישה מופקרת, אשת זונים ואפיקורסית גורמת למוות, שאסור כי תבוא במגע עם קהל ישראל. "זָרָה" ע"פ ספר משלי הוא הרוע בהתגלמותו. עוד טוענת שם טוב כי מעבר ללשון מדובר בהטרדה מינית, והסתה לאלימות נגדה. האישה ה"זרה" בספר משלי מ...

צוות מיוחד עוקב אחר גולשים שביקרו שופטים ברשת ואוסף עליהם מידע מבלי לדווח לרשויות. ארגון ‘לביא’: “הנוהל אינו חוקי ויש לבטלו”. חלק א’ בתחקיר , גלעד צוויק, תחקיר "מידה" , 11.11.2018 להורדת / צפיה בתחקיר בפורמט pdf הקלק כאן מערכת בתי המשפט בישראל מנהלת מעקבים אחר אזרחים ברשת ואוספת עליהם מידע רגיש מבלי לדווח על כך לרשויות. צעד זה נעשה לכאורה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, שנועד להבטיח הגנה מפני דליפת חומרים אישיים ורגישים והפצתם ברבים, והעונש על הפרתו הוא עד חמש שנות מאסר. בהנהלת בתי המשפט מתרצים את משטרת האינטרנט הפרטית שהקימו בכך שהם ‘מגנים’ על שופטים מפני “פרסומים פוגעניים” ברשתות החברתיות, אך סירבו להשיב האם היועץ המשפטי לממשלה אישר את הנוהל המדובר. המעקבים מתבצעים ככל הנראה על ידי חברה חיצונית פרטית המנטרת תכנים עבור הנהלת בתי המשפט ברשת, אך ברשות השופטת סירבו לומר האם עובדי אותה חברה חשופים למידע הרגיש שנאסף על האזרחים. למרבה האירוניה, במערכת בתי המשפט טוענים כי המעקבים אחר האזרחים נעשים “בשמו של הציבור“, וכי הם פועלים רק נגד “מקרים מאוד מאוד קיצוניים” ו”לא עוסקים בניטור” מידע...

היחידה שבמשרד המשפטים התריעה מפני "שימוש מוגבר באמצעי ענישה", לאחר שנמצא כי יותר מ-70% מהקטינים שיוצגו על ידה נענשו בכליאה בבידוד. בנוסף לכך, על אף החלטת בג"ץ כי על המדינה לדאוג לשטח מחיה מינימלי במתקני המעצר, נמצא כי "לא חל שינוי משמעותי בתנאי הכליאה" דניאל דולב , 22 ביולי 2018, וואלה חדשות אסיר בכלא כרמל בעתלית (צילום ארכיון: יותם רונן)  חמישה ימי בידוד על סירוב לתספורת, חקירת קטין באישון לילה ללא ידיעת הורים ומעצר ניצול שואה ערירי ללא הצדקה - אלה הם רק חלק מהמקרים המצוינים בדוח השנתי שפרסמה היום (ראשון) הסנגוריה הציבורית. בדוח הביאה הסנגוריה הציבורית, הפועלת במשרד המשפטים, שורה של טענות בנוגע לאמצעי ענישה כלפי קטינים, לתנאי המחייה במתקני המעצר ולתופעת ריבוי המעצרים מצד המשטרה. בשנת 2017 ביצעו נציגות של הסנגוריה ביקור בכלא הקטינים "אופק". בביקור, כך נכתב, "עלו נתונים המעידים על שימוש מרובה בכבילה כאמצעי ריסון, ובבידוד כאמצעי ענישה. ואכן, במסגרת בדיקת רוחב מקיפה שערכה הסניגוריה הציבורית בתיקים בהם ייצגה בשנת 2017 עלו ממצאים ראשוניים מטרידים ביות...

15.11.2018 - שם טוב עת היתה עצורה כשנה וחצי הגישה בקשה לעיון חוזר על הראיות לכאורה. השופט הימן שקיבל הבקשה שלח אותה (ב- 23.08.2018) לתגובת הפרקליטות מבלי לציין המועד לתגובה. בתלונה טענה שם טוב כי מדובר בבקשה מיוחדת שהוגשה בתקופת הפגרה של בתי המשפט ועניינה מעצרה ופגיעה בחירותה. עוד נטען כי השופט הימן הינו שופט ותיק ומנוסה המודע לחשיבות ודחיפות עניינים אלו ולא טרח לכתוב את תאריך היעד לתגובת המשיבים כמתבקש בבקשות כאלו. נוצר הרושם כי השופט הימן מנסה לעכב ההליך בדרך של התעללות בירוקרטית ורגשית בגב' שם טוב העצורה מזה כשנה וחצי. בתגובתו כתב השופט הימן כי אין תקנה המחייבת את השופט לקבוע מועד לדיון מה גם שהפרקליטות בדרך כלל מגיבה בזמן. הנציב העיר כי אמנם המחוקק לא חייב את השופט לקבוע מועד לדיון אך הכיצד ידעו המשיבים המועד לתגובתם? בנוסף ציין הנציב כי על פי כללי האתיקה לשופטים מחוייב השופט לעשות כמיטבו לחוס על זמנם של בעלי הדין למנוע עינוי דין. חובתו של השופט אפוא לטפל בתיק המובא בפניו תוך החשת ההליך, כל שכן שמדובר בתיק פלילי שחירותו של אדם על הפרק. מצורף צילום בירור נציב תלונות הציבור ...

14.11.2018 - הסכמתה של שם טוב לראיות לכאורה בספטמבר 2017 לאחר 7 חודשי מעצר "ביניים" או משהו אחר שאינו מוגדר בחוק, ו- 40 יום בבידוד והפרדה הייתה בעת לא ראתה אף עמוד אחד מחומר הראיות. הסכמתה של שם טוב לקיומן של ראיות לכאורה נבעה מכמיהתה להשתחרר בתנאים מגבילים וכן שלא עמדה בפניה אופציה אחרת מטעם הסנגוריה הציבורית. שופט העליון פוגלמן דחה בקשתה מטעמים הנראים כלא רלוונטיים לאירוע. הטעם הראשון שטען פוגלמן: הוא ששם טוב הסכימה למעצרה לאחר שנועצה בסנגורה. בית משפט שהיה מודע היטב לכל פרטי ההליך, קבע כי הסנגור גילה מיומנות מקצועית ו"עשה הכול על מנת לסייע למבקשת... - טעם זה אינו רלוונטי משום שזוהי הסיבה לערר, דהיינו שיקול דעת מוטעה של הסנגוריה ובית המשפט המחוזי לתפיסת העוררת, ולכן אין להביא שיקול דעת מוטעה זה כעילה לדחיית הערר. הטעם השני שתרץ פוגלמן הוא כי הסכמתה של שם טוב בדבר קיומן של ראיות לכאורה מספיקה לקבוע שהן אכן קיימות בתיק - גם טעם זה פסול. שם טוב לא ראתה כלל את הראיות לכאורה ולכן הסכמתה לקיומן היא בעלמא. יתרה מכך, קיומן של ראיות לכאורה יש לבחון לגופן ולא על פי הסכמתו של הנא...

שופטים מאמצים המלצות פקידי סעד וקציני מבחן במלואן ורואים בהם סוף פסוק למרות שמדובר פעמים לא מעטות בהכפשות ללא שום בסיס עובדתי. תלונה בעניין הוגשה נגד שופט אברהם הימן בתיק פרשת הבלוגרים. ב- 14.04.2018 פרסם השופט הימן החלטה (להלן הקטע הרלוונטי) בעניין מעצר הגב' שם טוב. השופט הימן כתב על הגב' שם טוב: " שירות המבחן העריך כי קיים סיכון גבוה להישנות התנהגות פוגענית בעתיד, שכן למשיבה 1 יש נטייה להתנהלות אובססיבית, אגרסיביות, וחסרת גבולות... " (מצורף צילום הקטע). בתלונה נטען כי ייחוס מונחים אלו כנגד הגב שם טוב אינו נכון וללא שום בסיס עובדתי. מדובר במונחים מעולם הפסיכיאטריה שאינם נסמכים על שום חוות דעת פסיכיאטרית. לדוגמא אובססיה היא הפרעה טורדנית כפייתית המכונה באנגלית Obsessive-compulsive disorder – OCD. אדם עם OCD יכול לחשוב ללא הפסקה שהוא יכול לקבל מחלה מחיידקים ויחשוב ללא הפסקה שהוא עומד להדבק או להדביק אחרים. אדם יכול לחשוב בצורה אובססיבית שהוא קיים יחסי מין עם בן משפחה קרוב למרות שהוא יודע שזה לא נכון ולא יקרה בעתיד. בדרך-כלל אובססיות מלוות בתחושות של פחד, אשמה או ספקות....

07.11.2018 - העיתונאית לורי שם טוב כלואה מזה כ- 21 חודשים עקב פרסומים מכפישים שלטענת הפרקליטות פרסמה ברשת האינטרנט. במהלך 21 החודשים בהם שם טוב במעצר לא קיימה הסנגוריה הציבורית פגישת עבודה אחת על שולחן, חומרי ראיות, דפים וקלסרים לצורך הכנה למשפט העיקרי. הלכה למעשה שם טוב אינה מיוצגת מזה מספר חודשים. בימים אלו ביקשה הסנגוריה הציבורית להתפטר מהתיק בתואנה כי שם טוב "אינה משתפת פעולה". שם טוב ביקשה לקיים דיון לשחררה עקב העדר ייצוג. השופט אברהם הימן דחה הבקשה ותירץ הדחיה כי טרם ניתנה החלטה פורמלית לפטר הסנגוריה מייצוג. מצורפת הבקשה והחלטת השופט הימן. החלטת השופט אבהרהם הימן לא לקיים דיון על שחרורה של לורי שם טוב עקב העדר ייצוג

בתאריך 05.11.2018 התקיים דיון בפני השופט בני שגיא במשפט העיקרי בפרשת הבלוגרים. לקראת הדיון זומנו עדים וסנגורים על מנת להמשיך במשפט. עו"ד תרצה קיש נציגת הסנגוריה הציבורית הודיעה על סמך בקשה בכתב שהוגשה יום קודם, כי הסנגוריה הציבורית מבקשת להפסיק ייצוגה של נאשמת 1 לורי שם טוב הכלואה בבית סוהר נווה תרצה מזה כ- 21 חודש. עילת ההתפטרות של הסנגוריה היא כי הגב' שם טוב אינה זמינה בבית הכלא הואיל והיא מגישה בקשות לשופט מעצרים ללא רשותם, וכי היא מכפישה את הסנגוריה בבקשות שהיא מגישה. מנגד טענה שם טוב כי היא כלואה כ- 21 חודשים בבית הסוהר, המשפט רחב היקף ועד היום לא קוימה ולו פגישת עבודה אחת עם נציג מהסנגוריה בעניין המשפט. בנוסף הסנגורים אינם עונים לטלפון ואף טורקים אותו. השופט שגיא ביקר התנהגות הסנגוריה על הודעתם הפתאומית על התפטרות בעוד זומנו לבטלה עדים רבים לדיון. שגיא קבע כי מדובר במשפט רחב היקף ביותר ולא יעלה על הדעת כי נאשם לא יהיה מיצג במשפט כזה. שגיא נתן לנאשמת 1 ארכה שבועיים לאתר סנגור מטעמה במימון המדינה. מצורף פרוטוקול הדיון והחלטת השופט בני שגיא מיום 05.11.2018

04.11.2018 - תלונה הוגשה נגד שופט בית משפט השלום תל אביב על הוצאת צו המצאת מסמכים לקוי לחברת גוגל. בצו לא רשום שם השוטר ופרטיו שהופיע בפני כב' השופט גת והוזהר כדין. הצו שהוציא גת חסר מהות החשד והעילה והוצאתו. בשורת ההנמקה רשום נימוק לקוני וסתמי שהראיות נמצאות בתיק משטרה מספר 449496/15. בסעיף 2 בצו רשום כי הוא מופנה לחברת גוגל לספק המסמכים אולם בסעיף 3 בצו מוסבר כי החשד שהפרטים נמצאים בחברת פייסבוק. אילו כב' השופט גת היה קורא על מה הוא חותם בוודאי היה שואל את עצמו, אם הראיות נמצאות בחברת פייסבוק מדוע הוא מוציא צו לחברת גוגל?. בתלונה נטען כי התנהלות זאת מראה שיש חשש שהשופט גת חתם על הצו כלאחר יד ללא ביקורת שיפוטית. התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על שופטים ובידיעת שרת המשפטים איילת שקד. מצורף צילום הצו המצאת מסמכים הלקוי שהוציא השופט ירון גת בית משפט השלום תל אביב. צו המצאת מסמכים הלקוי שהוציא השופט ירון גת בית משפט השלום תל אביב