מערכת המשפט

03.03.2017 - בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם חשודה. החשודה במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה. השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: "כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת" (משלי ה, ד) . סולברג משווה את החשודה לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב. סולברג אינו מציג תימוכין להשתלחותו הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות כאלו ואחרים. מדובר באמירות פטתיות בעלמא שאין קשר בינן למציאות, המוצאות מפיו של שופט בית משפט עליון. מן הראוי היה כי שופט במעמדו של סולברג יבקר שיפוטית ומקצועית את הסוגיה שלפניו ןיציג תימוכין, ולא ישתלח נגד חשודה עצורה ומבודדת ...

15.10.2017 - לורי שם טוב נגד משטרת ישראל ת"ק 32281-06-16 - מדובר בחיפוש ביצעו שוטרי מרחב מוריה עם השוטר שי קוצר מיחידת הסייבר מחוז תל אביב בביתה של העיתונאית לורי שם טוב. כב' השופטת  שלומית בן יצחק כתבה בפסק הדין: " אני מקבלת את הטענות כי המשטרה הקשתה על התובעת בהשבת חפציה וזו נדרשה בגין נסיעות הלוך ושוב, וכן נדרשה להגיע במונית (נוכח העובדה כי חפציה רבים וכבדים והיו אמורים לשוב עימה) בהקשר זה עמדת התובעת והעד מטעמה מקובלות עלי, ונתמכות בהחלטות שיפוטיות של בית משפט השלום ירושלים שדן בעניין. בהתחשב בכמות הנסיעות ובקבלות שהוצגו ע"י התובעת, אני אומדת את הנזקים בסך 1,200 שקל ". משטרת מרחב מוריה במהלך החיפוש בדירה

השתלחות חסרת רסן - אילוסטרציה שָׁגוּ בָּרֹאֶה, פָּקוּ פְּלִילִיָּה. כִּי כָּל-שֻׁלְחָנוֹת, מָלְאוּ קִיא צֹאָה, בְּלִי, מָקוֹם . (ישעיהו כח, 7-8) 03.03.2017 – בש"פ 1999/17 – פרשת הבלוגרים בפני שופט העליון נעם סולברג הוגשה בקשה למנוע פרסום שם החשודה לורי שם טוב המעורבת בפרשה. שם טוב במעצר ימים, כ- 3 ימים, מבודדת, אינה יודעת על מה נעצרה ומהו חומר הראיות, מובלת לעיני כל בניגוד לחוק אזוקה במסדרונות בתי משפט להארכת מעצרה הגישה בקשה לאסור פרסום שמה בפרשה. השופט נעם סולברג בהחלטתו משתלח נגד החשודה בציטוט פסוק מספר משלי שאין לו קשר לפרשה וכותב בסעיף 9 בהחלטתו: " כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה, וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ. וְאַחֲרִיתָהּ מָרָה כַלַּעֲנָה, חַדָּה כְּחֶרֶב פִּיּוֹת " (משלי ה, ד) סולברג משווה את החשודה שם טוב לזרה (זונה ע"פ תרגום מצודות, אפיקורסית ע"פ פירוש רש"י) המפתה אנשים תמימים בהחלקת לשון ולבסוף גורמת להם נזקים כחרב. סולברג אינו מציג תימוכין להשתלחותו הבוטה ואינו מביא דוגמאות לפיתויים מצד החשודה והנזקים לכאורה שגרמה בגוף ובנפש לקורבנות...

יולי 2016 - כאן - משטרת ישראל מובילה עצורים באזיקים לעיני כל בניגוד לחוק למרות הבטחות המשטרה, עדיין מובלים עצורים באזיקים לעיני כל בדרכם לבית המשפט בניגוד לחוק. המשטרה מטילה את האשמה על שירות בתי הסוהר. כתבתנו תמר אלמוג ממשיכה לעקוב.

18.10.2017 - לורי שם טוב עיתונאית כבת 50 עצורה בגין פרסומים מולכת בפרהסיה אזוקה ברגליה ובידיה לעיני עוברים ושבים במסדרונות בית משפט. שב"ס מצפצפים על החוק. החוק אוסר כבילה של עצור במקום ציבורי. מקום ציבורי מוגדר מקום שלציבור יש גישה אליו. מסדרונות ואולמות בית המשפט נחשבים אפוא מקום ציבורי. ציטוט מסעיף 9א' לחוק המעצרים: כבילת עצור במקום ציבורי (תיקון מס' 5) תשס"ד-2003 9א. עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות אלה: (1) שוטר סבר כי קיים חשש סביר שהעצור עלול לעשות אחד מאלה: (א) להימלט או לסייע לאחר להימלט; (ב) לגרום נזק לגוף או לרכוש; (ג) לפגוע בראיות או להעלימן; (ד) לקבל או למסור חפץ שעשוי לשמש בביצוע עבירה או לפגוע בסדרי מקום המעצר; מסקנות: 1. השב"ס שמים פס על החוק. 2. לורי הושפלה בניגוד לחוק כשהובלה כבולה אזוקה בידיה ורגליה במסדרונות בית המשפט.

10.10.2017 - פרשת הבלוגרים - דיון חלופת מעצר בפני כב' השופט אברהם הימן. לורי שם טוב אזוקה ברגליה במהלך כל הדיון מוקפת סוהרים חמושים. העיתונאית לורי שם טוב היתה בתוך תא העצורים כשהיא אזוקה ברגליה כל הדיון במשך כשעתיים מה שהקשה עליה להקשיב למהלך הדיון הואיל ונאלצה לשבת, וגם עקב תחושת אי הנוחות. שם טוב התקשתה להגן על עצמה. התנהלות כזאת שב"ס בפומבי נגד עצירה יוצרת תחושת התעמרות עד כדי התעללות. יחידת נחשון שב"ס - איזוק עצירה ברגליים בזמן דיון בבית משפט - אילוסטרציה

אוקטובר 2017 – הלכת הניצוץ הראייתי – 7 חודשים במעצר על פרסומים ברשת, כתב אישום לא מעודכן, חומר ראיות לא הוגש במלואו והנאשמים לא ראו את חומר הראיות. הבקשה למעצר עד תום ההליכים היא זו שמייצרת "ניצוץ ראייתי". כלומר, הבקשה שניסח הפרקליט התובע היא בעצמה ראיה, ובית המשפט בכלל לא צריך לראות ראיות של ממש, והוא יכול לסמוך על התביעה שתהיה הוגנת ולא תשקר או תנפח או תמציא ראיות שלא באמת קיימות. זוהי למעשה המצאה חדשה שמבטלת את עיקרון הפרדת הרשויות, ובמילים פשוטות – מזמינה את השופט להפוך לחותמת גומי של הפרקליטות. שכן, אם שופט אומר לנאשם ולסנגורו בבית המשפט שלפרקליטות יש יתרון מובנה ועדיפות, בגושפנקא של בית המשפט העליון, באמצעות חזקת ההגינות המנהלית, המסר הוא שהמשפט מכור מראש לטובת התביעה.