מערכת המשפט

ספטמבר 2012 - רעא 1672/12 - מדובר בילדה ילידת 1999, בת יחידה להורים גרושים (לאם בן נוסף מאב אחר) במשמורת האם. ביום 15.06.2010 הורה בית משפט לנוער על הוצאת הילדה בכפיה ל מרכז חירום לאחר שעברה פגיעה מינית ע"י ילדים וחברי ועדת החלטה מ לשכת הרווחה יקנעם עילית סברו כי הקטינה נמצאת בסיכון פיזי ורגשי גבוה בשל העדר נוכחות הורית שומרת ומגנה.כעבור שנה ב- 31.07.11 בית משפט לנוער הכריז על הקטינה נזקקת. וכעבור חצי שנה ביום 12.12.11 הועברה הילדה ל פנימיה טיפולית שם היא שוהה עד היום. האם ערערה בערכאות השונות להחזרת הבת לביתה. מתיאור האירוע בפסק הדין של שופטי העליון עדנה ארבל , יצחק עמית וצבי זילברטל ניתן לראות בדרכי הרמיה של רשויות הרווחה ובתי המשפט על ערכאותיהן השונות בהוצאת ילדים בכפיה מביתם וסחר בהם לרווחת אוכלוסיות חזקות עליהם הם נמנים. גיוס מומחים המדברים בשפה אחת ודברים אחדים להרחקת הילדה מביתה ומשפחתה - בסעיף 2 מציינת עדנה ארבל כי כדי להוציא בכפיה א ת הילדה מביתה "בית המשפט (לנוער) הוסיף כי כל גורמי הטיפול שהכירו את הקטינה לאורך זמן תמימי דעים כי יש להוציאה למסגרת חוץ ביתית...

שופט קושר עם עורך דין נגד מרשו הכתבה " אני צריך להגיד לך איך משכנעים לקוח? מפחידים אותו " , ענת רואה , כלכליסט , ספטמבר 2012 שופט בית המשפט למשפחה , יהורם שקד כל כך היה להוט לפשרה, עד שהוא נסחף להתבטאויות מאוד לא שגרתיות כדי לשכנע את הצדדים להסכים. כשאחד הצדדים הגיב לכך בבקשה שיפסול את עצמו, במקום להכריע בבקשה הקדיש השופט חודשיים כדי לברר אם מישהו מהנוכחים בדיון תיעד אותו אומר את הדברים זה יותר מחודשיים מונחת על שולחנו של שופט בית המשפט למשפחה ברמת גן יהורם שקד, בקשת פסילה המייחסת לו התבטאויות חריגות לכאורה שנאמרו במהלך דיון. הבקשה טרם הוכרעה, אך שבועות ארוכים מנסה השופט לברר אם מי מהצדדים הקליט את הדיון שבו לכאורה נאמרו הדברים המיוחסים לו. מאחר שמדובר בתיק העוסק בענייני משפחה לא ניתן לפרט על טיב הסכסוך ושמות המעורבים בו. עם זאת, לפי בקשת הפסילה שהוגשה, נטען כי השופט שקד ניסה להפעיל לחץ מוגזם על הצדדים להתפשר מבלי שהוא בוחל באמצעים. לפי הנטען, באוקטובר 2011 לאחר שבמהלך הדיון סירב אחד הצדדים להיענות להצעת הפשרה שיזם השופט, הביע השופט שקד את מורת רוחו ואמר כי הוא אינו צריך ללמ...

המאמר מי שק החבטות?   , גיל רונן , nrg , ספטמבר 2012 בעקבות תלונות של שופטי משפחה החל גל מעצרים של גברים ונשים גרושים שנלחמים על הזכות לראות את ילדיהם. כך נראית מערכת שלא רגילה לקבל ביקורת  קבוצה של שופטי בתי המשפט למשפחה החליטה באחרונה לנקוט מדיניות של יד ברזל נגד תנועת האבות, לאחר שזו החלה לחשוף את קלונה של המערכת באמצעות תביעות נזיקין בארה"ב, פניות לגופי הרווחה של האו"ם ועתירות לבג"צ. הקבוצה הכריזה על המדיניות החדשה בכתבה ב"הארץ" (29.8) שבה התלוננו שופטי משפחה אלמוניים כי הפכו "לשקי חבטות" והודיעו שפנו אל מנהל בתי המשפט "באופן יוצא דופן, בבקשה כי יפעל נגד גל ההסתה". גל המעצרים כבר היה אז בעיצומו. ראשון העצורים היה אמיר שיפרמן , קבלן בנייה פתח תקוואי בן 30, אב לילדה מתוקה בת שנתיים וחצי שאותה אינו זוכה לראות ולחבק כבר ארבעה חודשים. שיפרמן נחקר במשטרת פתח תקווה ב-31.7 בגין משמרת מחאה שערך יומיים קודם לכן, באישור ובליווי המשטרה, מחוץ לביתה של השופטת אסתר שטיין. לדבריו, החוקרים האשימו אותו בהוצאת דיבה, הטרדה, העלבת עובד ציבור ושיבו...

שמואל בוקובסקי - מכבסת מילים חוסר מסוגלות שופטי בתי משפט לענייני משפחה לקבל החלטות מביא אותם להשתמש ב"מומחים" תאבי בצע הכותבים חוות דעת משמיצות מכפישות ומאיימות נגד בעלי דין. השיטות הבזויות של שופטי המשפחה גורמות נזקים קשים לפרט למשפחה ולחברה.  אוגוסט 2010 - בע"מ 5422/10 השופט דנצינגר - מדובר בערעור לבית משפט עליון של אמא המבקשת לשמש אפוטרופא לבתה החסויה במקום עמותת שפר. הבת החסויה שהתה בהוסטל אולם עקב החמרה במצבה הועברה כפי הנראה למוסד פסיכיאטרי. בבקשתה מציינת האמא את אהבתה הגדולה לבתה ואת הסבל הנפשי שנגרם לה כתוצאה מכך שלא מתאפשר לה לחיות בצוותא עם בתה היחידה ולספק לה את התמיכה לה היא נזקקת בשל האירועים הקשים אותם חוותה בעבר. האמא טוענת כי אישפוזה של הבת נעשה בניגוד לרצונה של האמא. האמא מלינה על כך שבמשך תקופה של שנתיים לא קיבלה בתה חופשה לבקר את אמה ולשהות במחיצתה וכל שהתאפשר לה הוא לבקר את הבת אחת לחודש בליווי מלווה. האמא דוחה את הטענות לפיהן ביקוריה אצל הבת אינם "עולים יפה". שמואל בוקובסקי משמש כשופט בית משפט לענייני משפחה דחה את בקשת האמא. בוקובסקי טען...

המאמר  שופטים מאחורי מסכה שחורה , אריאל לוין , news1 , ספטמבר 2012 כל הסקרים מורים כי בשנים האחרונות, מידת האמון לה זוכה מערכת המשפט, ובפרט בית המשפט לענייני משפחה , הולכת ויורדת אצל ציבור הולך וגדל. אולם במקום שבית המשפט יבחן את מעשיו לאור הביקורת המושמעת כלפיו, נראה שדווקא שופטי בית המשפט למשפחה בוחרים להשתמש במשטרה ובעיתונות על-מנת לרדוף את משמיעי הביקורת    שעת בוקר מוקדמת. שני אנשים לבושים אזרחית, הולמים באגרופים על דלתה של דירה בבניין ישן. בדירה מתגורר האזרח י.ק., משפטן בהשכלתו, רווק בשנות הארבעים, ללא ילדים ופובליציסט לעת מצוא. י.ק. מבקש מהאנשים להציג צו חיפוש, אבל האנשים בעלי התספורת הצבאית מאיימים לפרוץ את הדלת אם לא יפתח את הדלת. י.ק. פותח בפחד בפניהם את הדלת והאנשים מסתערים פנימה. הם מחרימים את המחשב שלו, ודורשים ממנו להתלוות אליהם. " יש לכם צו מעצר? ", שואל י.ק. בתמימות, תוך שהוא נזכר במה שלמד לפני שנים בפקולטה למשפטים. אבל האנשים, שטוענים שהם שוטרים, מתקשים לכבוש את צחוקם. י.ק. מנסה להתקשר לעורך הדין שלו. האנשים מנתקים את השיחה בברוטליות ומבטיחים לו שהוא רק ...

 בכדי לקבל החלטה כלשהי בעניין מצבם האישי של בעלי הדין משתמשים בתי משפט לענייני משפחה בדרך קבע ב"מומחים" ו"מאבחנים" תאבי בצע הגובים הון על כל בדיקה ורושמים בחוות הדעת כל מה שהגורם המשלם מצפה מהם. מדובר בפסיכיאטרים, מכוני מסוגלות הורים ועוד מאבחנים. בתי משפט לענייני משפחה רואים בתיוגים של מאבחנים אלו סוף פסוק ועל סמך הבלי פיהם מקבלי החלטות גורליות. התנהגותם הרשלנית של שופטי המשפחה נובעת מעצלות או חוסר מסוגלותם לקבל החלטה וגורמים לפרט למשפחה ולחברה נזקים קשים. דוגמא לכך הוא סיפורה של ה אמא ל' , אישה עובדת ללא רבב, שבגלל תיוג בחוות דעת של מכון למסוגלות הורית כי היא נדרשת לעבור טיפול כלשהו, אינה רואה את ילדיה מזה שנים ושילמה מאות אלפי שקלים הוצאות משפט ואבחונים. השופט נפתלי שילה מבית משפט לענייני משפחה רמת גן מקבל את הבלי פיהם של המאבחנים כסוף פסוק ואינו מאפשר לאמא ל' לראות את ילדיה. ישנן אינספור דוגמאות נוספות. המאמר אבא רע, כי בית המשפט החליט כך , יעל גיל , אוגוסט 2012  , ynet "מבחני המסוגלות ההורית" הפכו למסחטת כספים מהמתגרשים בלי לספק תשובה לשאל...

מאי 2012 - בתחילת דיון שיפוטי בענייני לשון הרע הוציאה השופטת חנה ינון מאולם בית המשפט בעל דין, נתבע, לא מיוצג, למהלך הרוב המכריע של הדיון, כך שלא יכל לשמוע טענות התובעים ולהגיב עליהם בזמן אמת. חנה ינון הוציאה גם את הצופים מהאולם ולא נתנה לכך ביטוי בפרוטוקול. השופטת חנה ינון השתמשה במילים פוגעניות נגד הנתבע בתחילת הדיון לעיני הנוכחים באולם. התנהגותה של השופטת חנה ינון גרמה לחוסר אמון הציבור במערכת המשפט והדיפה ריח של משוא פנים, שיקולים זרים. להלן התלונה: 16 במאי 2012 לכבוד נציבות תלונות הציבור על שופטים הנדון: תלונה נגד השופטת חנה ינון - בית משפט השלום תל אביב ת"א xxx-10-09 - התנהגות פוגענית, וניהול משפט לקוי 1. שמי ... 2. בתאריך 30.04.2012 התקיים דיון בבית משפט השלום ת"א בתיק ת"א xxx-10-09 בראשות השופטת הנדונה בו הייתי בעל דין הנתבע. 3. במהלך הדיון השתמשה נגדי השופטת בכינויים פוגעניים כגון: "חצוף", "עילג", לעיני  כל הנוכחים באולם. 4. השופטת הוציאה אותי מאולם הדיונים לרוב משך הדיון, כך שנוצר מצב שהיה דיון בעניני שבו אני בעל דין נתבע מבלי שאני נוכח או מ...

אוגוסט 2012 - מדובר באבא גיא שמיר, אשר ענין ילדיו נדון מאחורי דלתיים סגורות ב בית משפט לעניני משפחה בפני השופטת אספרנצה אלון , ללא סדרי דין וללא דיני ראיות. בתאריך 09.8.12 הורתה השופטת אספרנצה אלון לפקידתה קרן פלס , להתקשר מספר פעמים לאבא גיא שמיר, חרף העובדה שבא כוחו מנהל את העניינים מול בית המשפט, ולדבר עימו בענין עתיד ילדיו הנדונים בבית המשפט. בעקבות הדיבור הנוקשה, האטום והבירוקרטי של הפקידה קרן פלס, אשר מלכתחילה לא היתה אמורה להתקשר אל האבא גיא שמיר, אלא אל בא כוחו, השיב גיא למזכירה קרן פלס: " שהשופטת תתעסק עם הילדים שלה ותעזוב את הילדים שלי ", אמירה סתמית שאין בה שום כוונה פלילית כלשהי. האבא גיא שמיר נעצר בתנאים קשים עד תום ההליכים והוגש נגדו כתב אישום חמור. הליך המעצר נגד גיא שמיר מנוהל בבית משפט השלום בחיפה בו עובדת השופטת המתלוננת אספרנצה. משטרת ישראל החלה ב גל מעצרים נגד בלוגרים ומבקרי מערכת המשפט לענייני משפחה בעקבות דברי הסתה של הנהלת בתי המשפט נגד האזרחים. להלן קטע ממכתבה של ח"כ יוליה ברקוביץ שמואלוב ליועץ משפטי יהודה וינשטיין בעקבות ה קונספירציה של הש...