מערכת המשפט

10.06.2020 - תלונה הוגשה נגד פרקליטות המדינה על פנייתה לבית המשפט העליון כי יורה לעיתונאית לורי שם טוב להחזיר חומרי ראיות שנמסרו לה על ידי פרקליטות המדינה ונמצאו לא רלוונטיים לכתב האישום ויש בהם פגיעה חמורה בפרטיותם של אזרחים. בתלונה נטען כי בית המשפט העליון הנו בית משפט לערעורים, ואם רוצה פרקליטות המדינה להגיש בקשה עליה לפנות לערכאה הדיונית המתאימה ולא להפוך את בית המשפט העליון ל"כלבויניק". עוד נטען בתלונה כי פרקליטות המדינה פועלת בשיטת " הֲרָצַחְתָּ וְגַם יָרָשְׁתָּ? " (מלכים א, כא 19). לאחר ששחטה כבודם ופרטיותם של אזרחים על ידי הפצת מסמכים ומדיה אישיים ביותר, שתפסה בתוך בתיהם וחפציהם, כגון תלושי שכר, תסקירי סעד, מסמכים רפואיים, הקלטות אודיו ווידאו אישיות, ועוד... ושאינם קשורים לכתב האישום. פונה פרקליטות המדינה בהיתממות בבקשה לבית המשפט העליון בניגוד לחוק ולכללים לתקן את המעוות. התלונה הוגשה לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. מצורפים : התלונה על פרקליטות המדינה – הגשת בקשה לבית המשפט העליון בניגוד לחוק ולכללים - 09.06.2020. מסמך בקשת פרקליטות המדינה מ...

עורך דין יהונתן רבינוביץ' 10.06.2020 - פסיקת בג"צ 7942-19 בעניין כבילת עצורים ברגליהם באולמות בתי המשפט, בזמן ההמתנה לדיון ובזמן הדיון בעניינם.   העותר עורך דין יהונתן רבינוביץ' המשמש כסנגור, טוען על תופעה כלל ארצית במסגרתה, לטענתו, עצורים מובלים לדיון בעניינם בבתי המשפט השונים כשהם נותרים כבולים ברגליהם בתוך אולם בית המשפט, הן בזמן המתנתם לדיון והן בזמן הדיון עצמו. על פי הנטען בעתירה, שירות בתי הסוהר הוציא הנחיה לפיה יש להותיר כל עצור במהלך דיון בבית המשפט כשהוא כבול ברגליו. זאת בניגוד להוראת סעיף 9א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), על פיה עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא על פי הוראות אותו סעיף. בג"צ מסביר כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי לרבות בית משפט, אלא לפי הוראות הסעיף סעיף 9א לחוק המעצרים קובע כי עצור לא יהיה כבול במקום ציבורי אלא לפי הוראות הסעיף. ללמדך, כי "ברירת המחדל" היא כי עת מובא עצור לאולם בית המשפט, אשר לא יכולה להיות מחלוקת כי הוא בבחינת "מקום ציבורי" (וראו: סעיף קטן (5) בו מ...

09.06.2020 -  שנה וחצי עמלו פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל "לכבס מילים" מדוע לא לטפל בתלונה על איומים מובהקים וברורים לרצח כגון: "קניתי היום אקדח חדש ואשתמש בו על לורי שם טוב". במקום לפענח ולאתר את הגורם המאיים בתוך מספר ימים העדיפו בפרקליטות להכין במשך שנה וחצי תשובה "מכובסת" ותירצו את גניזת התלונה בעילה של "מבחן הסתברותי הנדרש לצורך יסודות העבירה". אך כיצד ניתן "לחשב" הסתברות אם לא ידוע להן מי איים, ועד כמה הוא נחוש לביצוע הפשע. יתרה מכך, בחוק העונשין ובסדר דין פלילי ובתקנות לא מופיע "מבחן הסתברותי". אכיפה בררנית לקדם אג'נדה זרה כאשר היה מדובר בהארכת מעצר העיתונאית לורי שם טוב ב- 3 חודשים נוספים מעבר ל- 9 חודשים שהייתה במעצר, קבע שופט העליון אורי שהם בבש"פ 2525/18 מה- 17.04.2018 כי : "פרסומים מכפישים ובוטים כלפי עובדי ציבור ומתלוננים אחרים הם בגדר אלימות מילולית הניצבת ברף חומרה גבוה ביותר, ואין להמעיט בחומרת המעשים רק משום שאין מדובר באלימות פיזית". אולם מתברר כי הלכה זו תקפה להארכת מעצרה של העיתונאית ...

מאי 2020 - הודעה לקונית ומטופשת של פרקליטות המדינה מחוץ לפרוטוקול וללא תיעוד, ממש כמו לחישה לאוזן הקפיצה את שופט המעצרים אברהם הימן (בית משפט מחוזי תל אביב), לחדול מטיפול בבקשה שהגישה לורי שם טוב. תוכן הודעת הכזב של פרקליטת המדינה הוא שלורי שם טוב (המבקשת) מיוצגת ולכן אין לה זכות לפנות בבקשות לבית המשפט. הימן במקום לטפל בבקשה שהגישה שם טוב החל בבירור אם שם טוב מוצגת או לאו. לא ידוע כיצד הגיעה הודעת הכזב של הפרקליטות להימן הואיל ואין לה רישום בתיק בית המשפט. כעבור מספר ימים תוך פניות ותכתובות התברר כי הודעת הפרקליטות היא כזב. מצורף מסמך בקשה והחלטה והודעת כזב של פרקליטות המדינה בכתב יד בסוף המסמך, לשופט אברהם הימן. להודעת הפרקליטות אין רישום במזכירות בית המשפט. תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.05.2020 בקשה 362. מסמך בקשה והחלטה והודעת כזב של פרקליטות המדינה בכתב יד בסוף המסמך, לשופט אברהם הימן. להודעת הפרקליטות אין רישום במזכירות בית המשפט. תיק מ"ת 14280-04-17 מה- 15.05.2020 בקשה 362. מסמך בקשה והחלטה והודעת כזב של פרקליטות המדינה בכתב יד בסוף המסמך, לשופט אברהם הימן. להודעת הפר...

27.05.2020 - נציבות תלונות הציבור על שופטים מתנהגת כמו דוברות בתי המשפט במקום לייצג את הציבור בתלונות נגד שופטים. לא רק שהבירורים מטויחים אלא כך שולחים הודעות על תוצאות הבירור על ידי עובד הנציבות במקום הנציב כמתחייב בחוק. לדוגמא בתלונה נטען כי בית המשפט מתייחס בהחלטותיו להודעות שאינן רשומות בתיק בית המשפט (מערכת נט המשפט) . הנציבות טוענת שזוהי "החלטה שיפוטית" שאינה מוסמכת לדון בה. אולי השלב הבא הוא שהשופט יתייחס בהחלטותיו למה שקרא בעיתון או בבית קפה כי "זוהי החלטה שיפוטית". מצורפים : תוצאות בירור תלונות 228-20 , 298-20 ותכתובת בנושא. בירור תלונות 228-20 , 298-20 - נציבות תלונות הציבור על שופטים - 25.05.2020

26.05.2020 - בדיקת הצווים השיפוטיים בתיק מעצר הבלוגרים ששימשו לחיפוש , או כל פעולה אחרת מעלה תהיות לגבי אמינותה של מערכת המשפט. לדוגמא בצווי החיפוש לא מופיע מספר תיק בית משפט בניגוד חוק ולכללים. כלומר הצו הוגש לשופט לחתימה לא על ידי המזכירות כמקובל ומתועד אלא על ידי אדם אנונימי ששמו לא מופיע בצו כמתחייב על פי חוק, ולא מתועד מה נאמר לשופט במעמד חתימת הצו. כל הצווים אינם מנומקים ולא מצויין בהם מהות החשד והעילה לחיפוש. כל החיפושים בדברי המחשב בוצעו ללא עדים. במערכת משפט מתוקנת חקירה כזו והליך שיפוטי כזה היה נפסל על הסף (על פי דוקטירנת פרי העץ המורעל) הואיל ולא ניתן להשתמש בראיות שהושגו שלא כדין על פי החוק והכללים. מערכת המשפט בישראל פרימיטיבית ולכן משתמשים בראיות גם אם הושגו שלא כדין בניגוד לחוק ולכללים.